הדיווח של שירה קדרי־עובדיה ב־Ynet חושף מציאות מורכבת: מאות ילדים ונערים בישראל ממתינים למסגרת טיפולית מתאימה, אך הפער בין הצורך למענה רק הולך ומתרחב. המציאות הזו מונחת לפתחנו מדי יום – פנימיית בני ארזים מתמודדת עם זרם בלתי פוסק של פניות, תחינות, סיפורים קורעי לב – ותחושת אחריות כבדה מלווה כל החלטה.
הכתבה מספרת על שיר בת ה־13, נערה שנמצאת בסכנה, המתגוררת עם אמא מותשת שמחפשת לה מענה. התיאור של האם שובר את הלב – היא פונה לבני ארזים, מתוך ידיעה עמוקה שזה המקום היחיד שיכול באמת לעזור, זה שבנה מוניטין מקצועי ארצי, כזה שלא נרתע מהמקרים הקשים באמת.
אבל בינתיים, שיר – כמו רבים אחרים – ממתינה. גם הסניף הנוסף של בני ארזים בבאר יעקב מלא עד אפס מקום. ולנו, נותר רק להיאבק – להרחיב, לגייס, ולהשמיע את קולם של אלה שאין להם לובי או תקציב.
"אני מאמינה שכל ילד יכול לפרוח", אומרת ד"ר שולמית בלנק, מייסדת בני ארזים. "השאלה היא – האם תהיה לו ההזדמנות לכך?"
לצערנו, ההזדמנות הזו עדיין לא זמינה לכולם. אבל אנחנו כאן. כל יום. עם צוותים מסורים, גישה ייחודית, וחזון טיפולי שלא מוותר על אף אחד. בני ארזים לא רק מטפל – הוא מחזיר אמון. בילדים. במשפחות. במערכת כולה.
אנחנו מאחלים את האפשרות להעניק את המעטפת הזו לכל ילד שזקוק לה, וממשיכים בתקווה – ובעשייה.
