בישראל של היום, שבה מסגרות הטיפול מתמודדות עם עומס בלתי נגמר ומשאבים מוגבלים, בולטת דמותה של ד"ר שולמית בלנק כאישה שהחליטה לבנות חלופה. מרכז בני ארזים, שאותו ייסדה ומנהלת, הוא לא עוד מסגרת שיקומית – אלא מרחב טיפולי-חינוכי מלא, בו מושם דגש על חינוך לערכים, הצבת גבולות ועבודה עם הילד והמשפחה כאחד.
גישה זו אינה קונבנציונלית, ולעיתים אף מעוררת מחלוקת. אך שולמית בלנק אינה פועלת כדי לרצות – אלא כדי להביא לתוצאה. "הורים לא תמיד אשמים, אבל הם כן חלק מהפתרון," היא אומרת. לטענתה, ילדים המתמודדים עם בעיות נפשיות נגררים לעיתים קרובות למעגל של תסכול, פיצוי וניתוק – ובדיוק שם צריך לקטוע את הדפוס. על כן, המודל של בני ארזים מתמקד גם בילד וגם במעטפת התומכת שסביבו.
בכתבה שפורסמה באתר רשת 13, מתארת ד"ר שולמית בלנק כיצד השיטה הייחודית שלה, שמבוססת על סדר, עקביות ואחריות, מצליחה לחולל שינוי במקום שבו גישות רכות בלבד נכשלות.
היא אינה מאמינה בילד "אבוד", אלא במערכת שלמה שיכולה להשתקם – בתנאי שתבחר לפעול.
