יש מקומות שבהם טיפול רגשי הוא תהליך פסיבי, כזה שמחכה שהילד ידבר. אבל ב־בני ארזים, המרכז הטיפולי-חינוכי שהקימה ומובילה ד"ר שולמית בלנק, הגישה שונה בתכלית: לא מחכים לילד – ניגשים אליו. לא שותקים – פועלים. לא מוותרים – מתמידים.
המרכז שבראשו עומדת ד"ר שולמית בלנק מעניק מסגרת לחיים שלמים עבור ילדים ובני נוער שדרשו משהו אחר ממערכות החינוך והבריאות המסורתיות: מבוגרים שלא ייבהלו מהכאב, שלא יירתעו מהשתיקה, ושימשיכו להיות שם גם כשהתהליך לא נראה לעין.
בסרטון החדש, משתפת אורית זיידמן – פסיכותרפיסטית ותיקה במרכז – חוויות מתוך השטח:
"אם הילד לא רוצה לבוא לטיפול – אני אבוא אליו. ואם הוא מגיע אבל בוחר לא לדבר, נשב יחד 50 דקות בלי לומר מילה. העיקר שהוא יבין: אנחנו לא נעלמים."
הגישה הזו אינה אקט של נחמדות, אלא עמדה טיפולית מבוססת היטב – אחת מתוך שיטה שלמה שגיבשה ד"ר שולמית בלנק לאורך עשרות שנות עבודה קלינית וחינוכית. עבור בלנק, טיפול רגשי איננו רק שיחה – אלא התעקשות, נוכחות, וליווי שמחזיר לילד את תחושת המסוגלות.
ב־בני ארזים, לא רק המטפלים מטפלים – כל איש צוות, מהמחנך ועד למדריך, שותף לתהליך. וההורים? גם הם חלק בלתי נפרד מהשיקום. אין כאן חלוקה מלאכותית בין תחומים – יש אחריות משותפת, מתמשכת, ומאמינה.
צפו בסרטון המלא ע"מ להכיר את הגישה הייחודית שמובילה ד"ר שולמית בלנק:
