
"הילד אולי שותק – אבל אנחנו נשארים איתו": כשד"ר שולמית בלנק הופכת גישה למציאות חיה
יש מקומות שבהם טיפול רגשי הוא תהליך פסיבי, כזה שמחכה שהילד ידבר. אבל ב־בני ארזים, המרכז הטיפולי-חינוכי שהקימה ומובילה ד"ר שולמית בלנק, הגישה שונה בתכלית:
יש מקומות שבהם טיפול רגשי הוא תהליך פסיבי, כזה שמחכה שהילד ידבר. אבל ב־בני ארזים, המרכז הטיפולי-חינוכי שהקימה ומובילה ד"ר שולמית בלנק, הגישה שונה בתכלית:
בישראל של היום, שבה מסגרות הטיפול מתמודדות עם עומס בלתי נגמר ומשאבים מוגבלים, בולטת דמותה של ד"ר שולמית בלנק כאישה שהחליטה לבנות חלופה. מרכז בני
בעולם שבו שיח על חינוך וטיפול נוטה לעיתים לרוך עודף, בולטת דמותה של ד"ר שולמית בלנק בגישה ישירה, חדה ומוכחת. מייסדת עמותת "בני ארזים", פסיכיאטרית
"המסר הכי ברור הוא שאנחנו לא מוותרים עליהם. הם שומעים את זה, והם גם מרגישים את זה" – רעות שכטר בני ארזים הוא מקום שמחזיר
אחד הדברים שהופכים את בני ארזים למקום כל כך מיוחד הוא השילוב בין פנימיית בני ארזים לבית הספר שפועל לצידה. מדובר לא רק במסגרת חינוכית,
בית ספר בני ארזים הוא לא סתם בית ספר – זה מקום שבו כל תלמיד זוכה להתייחסות אישית ולתכנית לימודים המותאמת לו. רעות שכטר, מנהלת