במרכז החינוכי־טיפולי "בני ארזים", קורה מדי יום דבר נדיר: שינוי אמיתי. שינוי שמתרחש לא כתוצאה משיטות קסם או פתרונות מהירים, אלא בזכות תפיסת עולם עמוקה, שיטתית ומלאת חמלה – שבליבה עומדת אישה אחת, רופאה ופסיכיאטרית שלקחה על עצמה משימה לאומית: ד"ר שולמית בלנק.
לאורך יותר משני עשורים, ד"ר שולמית בלנק ביססה את "בני ארזים" כמודל ייחודי לטיפול ושיקום של ילדים ונוער במצבים מורכבים במיוחד. במקרים רבים מדובר בתלמידים שנדחו ממערכות אחרות, אובחנו שוב ושוב, עברו אשפוזים פסיכיאטריים – ונחשבו בעיני המערכת כ"מקרים אבודים". אך ד"ר שולמית בלנק ראתה בהם משהו אחר לגמרי: התחלה.
"כדי להציל ילד – צריך לא להיבהל ממנו", אומרת ד"ר שולמית בלנק. "הדרך לא מתחילה כשקל, אלא דווקא כשהכול מתנגד. שם מתחילה העבודה האמיתית."
העיקרון המנחה את ד"ר שולמית בלנק בכל שלב של הפעולה החינוכית־טיפולית הוא ההבנה שהילד אינו בעיה שצריך לפתור – אלא אדם שצריך שיראו אותו. השיטה שפיתחה – שיטה הוליסטית הכוללת טיפול רגשי, מסגרת חינוכית, בניית גבולות מחודשת, וחיזוק מעמד ההורים – הפכה את בית הספר בני ארזים לגורם משנה מציאות במובנים העמוקים ביותר.
כל תלמיד שמגיע אל ד"ר שולמית בלנק עובר מסע אישי, לא קצר ולא פשוט, אך כזה שמוביל אותו בהדרגה מייאוש לתקווה. תלמידים שלא דיברו – משתתפים. תלמידים שהתפרצו – לומדים להכיל. תלמידים שנדחקו החוצה – מוצאים שוב מקום בקהילה.
"אם אתה לא מאמין בילד – איך תצפה שהוא יאמין בעצמו?" חוזרת ואומרת ד"ר שולמית בלנק, באחת התובנות שהפכו לאבן יסוד במוסד שהיא מובילה.
אך ד"ר שולמית בלנק לא מסתפקת בהצלה של יחידים. חזונה הוא לא רק לטפל, אלא לשנות את המערכת כולה. לשם כך, היא פועלת להרחבת המודל של בני ארזים למוקדים נוספים בארץ, מתוך מטרה להנגיש את הגישה הזו לכל נער ונערה שזקוקים לה.
"אנחנו לא מחפשים להציל – אנחנו מחפשים להחזיר את הילד לעצמו. להזכיר לו שהוא שווה, שהוא מסוגל, שהוא לא לבד," מסכמת ד"ר שולמית בלנק.
בני ארזים, בהובלתה של ד"ר שולמית בלנק, אינו רק מוסד – אלא תנועה שלמה. תנועה שמבקשת לומר בקול ברור: שום סיפור אינו אבוד, אף ילד אינו מיותר, ושינוי – הוא אפשרי.
