מאחורי כל נער ונערה ב-בני ארזים מסתתר סיפור של כאב – אך גם של הזדמנות מחודשת. ד"ר שולמית בלנק, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומייסדת המרכז, יצרה מודל טיפולי־חינוכי מהפכני המעניק לנוער בסיכון מסגרת של גבולות, חמלה והעצמה. הסרטון מציג את דרכה של ד"ר שולמית בלנק ואת חזונה, שהפך את בני ארזים
מה קורה כשילדים שבאו ממקומות של כאב וניתוק מגלים שהם מסוגלים? שהם יכולים לבנות טאבון, לאפות פיצה, לתכנת מחשב, לאלף כלב או לעצב תכשיט?בבית ספר בני ארזים זה קורה כל יום מחדש – דרך החוגים שמחברים את התלמידים לעולם וללב שלהם. הסרטון החדש מציג את אחת החוזקות של בני ארזים:
"הגענו אחרי תקופה קשה, ופתאום גילינו מקום שמבין, מקבל, לא מוותר. היום בדיעבד – אנחנו יודעים שצדקנו. בני ארזים הוא המקום היחיד שהיה יכול לעזור באמת." בסרטון שלפניכם, חושפים הורים לילד המאושפז בפנימיית בני ארזים את מסע ההתמודדות הארוך שלהם – החל מהשנים המתישות של ניסיונות חוזרים ונשנים במרפאות חוץ
בני ארזים איננו עוד מוסד חינוכי טיפולי, אלא תפיסה שלמה שהובילה ד"ר שולמית בלנק מתוך הבנה עמוקה שאין די בתרופות ובאשפוזים כדי לשקם נפש צעירה. שנים של עבודה פסיכיאטרית חשפו את בלנק לאינספור סיפורים של ילדים שנבלעו במסדרונות מחלקות סגורות ואיבדו את שמחת החיים וההתפתחות הטבעית. מכאן נולד החזון להקים
יש מקומות שבהם טיפול רגשי הוא תהליך פסיבי, כזה שמחכה שהילד ידבר. אבל ב־בני ארזים, המרכז הטיפולי-חינוכי שהקימה ומובילה ד"ר שולמית בלנק, הגישה שונה בתכלית: לא מחכים לילד – ניגשים אליו. לא שותקים – פועלים. לא מוותרים – מתמידים. המרכז שבראשו עומדת ד"ר שולמית בלנק מעניק מסגרת לחיים שלמים עבור
"המסר הכי ברור הוא שאנחנו לא מוותרים עליהם. הם שומעים את זה, והם גם מרגישים את זה" – רעות שכטר בני ארזים הוא מקום שמחזיר לנערים ונערות את האמונה בעצמם. רעות שכטר, מנהלת בית הספר, מסבירה שבני הנוער שמגיעים למקום לעיתים חוו שנים של כישלון במסגרות קודמות. "הם באים אחרי
